%20(6).png)
המעבר לאימהות הוא אחד המעברים העוצמתיים ביותר שאת יכולה לעבור.
לפעמים קשה למצוא מרחב לנשום רגע, לתת מקום לעצמך ולכל מה שאת מרגישה, לשאול שאלות כמו מה את רוצה, מה את צריכה או מי את בכלל. לפעמים רגשות האשמה מציפים אותך, לפעמים את חוששת ממה שיקרה או עסוקה במה עשית או לא עשית בעבר, ובתוך כל הקולות האלה קשה לך למצוא אותך. קשה לך למצוא את עמוד השדרה הפנימי שלך, הקול החזק והיציב של בסיס האם שלך שיודע מה נכון לך ומה מתאים לך לבחור או לעשות.
לפעמים הבסיס הזה מיטשטש במעבר לאימהות, לפעמים בתוך אירועים אחרים במירוץ הקדחתני של החיים. לפעמים את מרגישה אשמה, אבודה ושהדברים מעורפלים, שהיית רוצה לעשות קצת סדר בכל הרעש הזה, לאזן, לפגוש את עצמך ממקום אחר.
זה בסדר.
זה בסדר לא לדעת,
זה בסדר להתבלבל,
זה בסדר לתהות, לרצות קצת זמן ומרחב לעצמך.
אני כאן בשבילך ואיתך כדי לפרום את הקשרים הסבוכים ולמצוא את הדרך אלייך.
כי כשיש לך אותך, יש לך את העולם כולו.
על מה נדבר?
מה קורה בתהליך?
בסיס המפגש בינינו יהיה- הכל בסדר. מותר לומר הכל, מותר להרגיש הכל.
כל מפגש יתחיל במקום בו את נמצאת כאן ועכשיו.
אם תהיי עצובה, נהיה עם העצב.
אם תכעסי, נהיה עם הכעס.
אם תתלבטי, נהיה עם ההתלבטות.
אם תרגישי אשמה, נפרק את רגשות אשמה.
אם תהיי עם הגוש בגרון או הזמזום באוזן, נהיה איתם
ואם תשמחי, נהיה עם השמחה.
אני כאן כדי להאיר עם פנס דמיוני על נקודות העוצמה הבלתי נראות, להיות ולקבל אותך בדיוק כפי שאת, ולתת לך יד ולהתקדם (ממש פיזית לנוע) לעבר התקרבות- שלך אלייך.
אני כאן כדי לתמוך, לחבק, לתת רוח גבית ושפע של כלים יישומיים להתמודדות עם מגוון הקולות הפנימיים והחיצוניים שמציפים אותך,
כלים שתוכלי לתרגל גם בבית, בין המפגשים (שם קורים החיים עצמם).
בתהליך הליווי האישי, את בדרך כלל תגיעי עם מטרה מסוימת.
היא יכולה להיות קושי בתוך מערכות יחסים (זוגית, עם חברות או עם הילדים), היא יכולה להיות אירוע משברי שעברת, היא יכולה להיות נקודה ספציפית שבה הבנת שאת לא חיה את החיים שאת רוצה או לא מצליחה להיות נוכחת וליהנות בחיים שלך.
אני מציעה לך מרחב בטוח להתפתחות דרך שילוב בין העמוק לפרקטי, לתכל׳ס.
אני מאמינה שהנפש והגוף שזורים זו בזה, ולכן התהליך הוליסטי וכולל בניית גשרים בין הראש, הרגש והגוף.
לפעמים ההתפתחות תיעשה דרך עשיית סדר, מודעות למחשבות ועבודה ממוקדת, לפעמים דרך דימוי שעולה, לפעמים דרך שיחה ולפעמים דרך תחושת גוף שמספרת סיפור.
נקשיב יחד למילים שאת מנסחת, וגם מעבר להן. נכיר את נקודות העוצמה הייחודיות לך (ויש לך כאלה בשפע, גם אם אינך מודעת אליהן כרגע), וגם את החסמים, הלופים הרגשיים שאת נכנסת אליהם, והכל- ללא שיפוטיות ובעיניים אוהבות ומיטיבות.
כך, מתאפשר תהליך משמעותי שכולל כניסה לרבדים עמוקים בכל המישורים. בתוכו, נוכל להתבונן על חלקים שהתפתחו בעל כורחם עם ההתבגרות שלנו, ויחד עם זאת לפתח ולחזק חלקים אחרים, איכויות ומשאבים בעוצמה גבוהה יותר, והכל בתוך קשר מיטיב ותומך.
אני יכולה לעזור לך בנושאים הבאים:
>> עיבוד חווית הלידה
>> התמודדות עם אובדן הריון/ לידה שקטה
>> זהות אימהית ונשית
>> רגשות אשמה וביקורת עצמית
>> החוזקות שלי ומה חשוב לי
>> איפה נמצאת התשוקה שלי?
>> מה חוסם אותי? מהן האמונות המגבילות שמלוות אותי?
>> איך אפשר לשפוט את עצמי פחות ולקבל את עצמי יותר?
>> תקשורת מקרבת שלנו עם עצמנו ועם הסביבה שלנו
>> חקירת תהליך הזוגיות בתוך ההורות
>> איך אני מוצאת את עצמי ואת הבסיס שלי בתוך כל הרעש הזה?
>> פרפקציוניזם במרחב האימהי, התעסוקתי ובמערכות יחסים
>> בחירה וקבלת החלטות
>> דרכים להתמודדות עם הצפה רגשית
>> איך לשקם את מערכת היחסים עם הילדים שלי?
>> איך להפוך להיות הורה ששולט בסיטואציה המשפחתית והביתית במקום שהסיטואציה תנהל אותי?
>> איך אתפתח בתוך ההורות ואהפוך להיות האמא שאני רוצה להיות? מול עצמי, מול הילדים שלי
>> איך לשפר את מערכת היחסים שלי עם הבת המתבגרת שלי?
אמהות ממליצות
אחרי הפגישות איתך, מגירות חזרו למקומן. גם אם לא הכל עוכל בהן, הן שבו בנינוחות למקומן.
נעשיתי אמיצה יותר. אני סומכת יותר על השיפוט שלי.
למדתי להסתכל על עצמי בעיניים טובות, לחמול את עצמי ואת סובביי.
רציתי לומר לך תודה מעומק הלב על המפגשים שלנו, אני מרגישה שהם היו נחוצים ביותר.
התחושה הכה חדשה הזו של להיות אמא פתאום.. מפתיעה ובלתי צפויה.
גם למי שקיוותה להיות אמא בערך משקיבלה מחזור!
מקווה מאוד שתמשיכי לעזור לנשים ואנשים בכלל כי יש לך גיפט -
יש באישיות שלך משהו מרגיע מנחם ומעניק אמפטיה כמעט מידי אפילו מבלי לדבר.
זו תכונה שיש לאנשים מעטים ומי שיש לו ויודע לעשות בה שימוש הוא נכס לאנושות.
זה היה מעל ומעבר למה שציפיתי. התחלתי מנקודת מוצא של תחושת נחיתות קשה, מתחושה שאני לא מצליחה להתמודד עם האמהוּת ומאכזבת את עצמי ואת אהוביי יום יום מחדש. רציתי לדעת איך להכיל את זה, ובתור התחלה - רציתי שמישהו יקשיב לי, יעריך את ההקרבות שאני עושה. כפי שאמרתי לך - רציתי לזכות בהכרה.
נזקקתי לאיזו טפיחה על השכם - ואת נתת לי אחת כזו, בכל פגישה ופגישה.
איתך הרגשתי שאין אפילו צורך לספר את כל הפרטים הקטנים של הקשיים, כי את מיד מבינה ויודעת, כי את עברת את זה בעצמך וכי את רואה יום יום נשים שעוברות את זה.
דרך המילים שלך - בפגישות וגם בערוצים אחרים - הרגשתי שאני זוכה להיחשף לעולם ומלואו של נשים שמרגישות כמוני, שאף אחת מהן לא "מתוקתקת" כמו שנדמה לי, שכולנו עוברות דברים דומים. זה בפני עצמו היה מרגיע וענה על צורך חשוב. תוך כדי התהליך גם נוצרה ציפייה לזכות בעוד ועוד כלים שימושיים להתמודדות עם הקשיים היומיומיים, וגם הציפייה הזו נענתה במלואה.