מהרגע שבו אנחנו נולדות אנחנו נמצאות במסעות- מסע הילדות, מסע ההתבגרות, מסע הזוגיות,
מסע ההריון והלידה, מסע האמהות לילדים ומתבגרים, מסע גיל המעבר ועם הזמן נצבור עוד ועוד מסעות ומשאות.
בכל מסע שכזה אנחנו מוסיפות לעצמנו חלקים ומאבדות חלקים אחרים מעצמנו.
לעתים נפגוש פינות חדות ומשוננות של עוצמת רגש או מחשבה שנרצה לאוורר או לעבד,
לעשות סדר או לפגוש את הבלאגן הפנימי.
אני כאן כדי לעזור לך לעבור את המסע שאותו את עוברת עכשיו.
באיזה מסע את?
אני אישה שהיא אמא שחווה קשיים במסע האימהות/ ההתבגרות וגיל המעבר/ הזוגיות/ היחסים עם עצמי
ורוצה שקט פנימי וחמלה עצמית
אני אישה אחרי הלידה וזקוקה לתהליך עיבוד לידה/ תמיכה רגשית/
כלים שיוכלו להקל עליי בתוך רכבת ההרים הרגשית שאני עוברת
אני אישה במהלך טיפולי פוריות/
במהלך ההריון שרוצה להפחית חרדה
וקושי בתקופה המטלטלת הזו
טופס לתיאום שיחה טלפונית -
הכניסי פרטים
"הדבר הקשה ממש והמדהים ממש הוא לוותר על המושלמות ולהתחיל בעבודה שתכליתה להיות עצמנו"/אנה קווינדלן
התכנים הכי חדשים שלי
הפודקאסט ״בסיס האם״ עוסק בעולם הרגשי של נשים שהן אמהות ממגוון זוויות:
הזהות הנשית והאמהית שלנו, רגשות אשמה אמהיים, מה קורה לנו רגשית כשאנחנו הופכות להיות אמהות, איך נגיע אל הבסיס שלנו בתקופות מבולבלות ומעורפלות, איך נוכל להתמודד עם לופים מחשבתיים, עשיית סדר בבלאגן המחשבתי, תקשורת מקרבת במערכות יחסים, איך נשתמש בגוף כמשאב עבורנו, חמלה ואהבה עצמית ועוד מגוון נושאים רלוונטיים.
נשים מספרות על התהליך
אחרי הפגישות איתך, מגירות חזרו למקומן. גם אם לא הכל עוכל בהן, הן שבו בנינוחות למקומן.
נעשיתי אמיצה יותר. אני סומכת יותר על השיפוט שלי.
למדתי להסתכל על עצמי בעיניים טובות, לחמול את עצמי ואת סובביי.
רציתי לומר לך תודה מעומק הלב על המפגשים שלנו, אני מרגישה שהם היו נחוצים ביותר.
התחושה הכה חדשה הזו של להיות אמא פתאום.. מפתיעה ובלתי צפויה.
גם למי שקיוותה להיות אמא בערך משקיבלה מחזור!
מקווה מאוד שתמשיכי לעזור לנשים ואנשים בכלל כי יש לך גיפט -
יש באישיות שלך משהו מרגיע מנחם ומעניק אמפטיה כמעט מידי אפילו מבלי לדבר.
זו תכונה שיש לאנשים מעטים ומי שיש לו ויודע לעשות בה שימוש הוא נכס לאנושות.
זה היה מעל ומעבר למה שציפיתי. התחלתי מנקודת מוצא של תחושת נחיתות קשה, מתחושה שאני לא מצליחה להתמודד עם האמהוּת ומאכזבת את עצמי ואת אהוביי יום יום מחדש. רציתי לדעת איך להכיל את זה, ובתור התחלה - רציתי שמישהו יקשיב לי, יעריך את ההקרבות שאני עושה. כפי שאמרתי לך - רציתי לזכות בהכרה.
נזקקתי לאיזו טפיחה על השכם - ואת נתת לי אחת כזו, בכל פגישה ופגישה.
איתך הרגשתי שאין אפילו צורך לספר את כל הפרטים הקטנים של הקשיים, כי את מיד מבינה ויודעת, כי את עברת את זה בעצמך וכי את רואה יום יום נשים שעוברות את זה.
דרך המילים שלך - בפגישות וגם בערוצים אחרים - הרגשתי שאני זוכה להיחשף לעולם ומלואו של נשים שמרגישות כמוני, שאף אחת מהן לא "מתוקתקת" כמו שנדמה לי, שכולנו עוברות דברים דומים. זה בפני עצמו היה מרגיע וענה על צורך חשוב. תוך כדי התהליך גם נוצרה ציפייה לזכות בעוד ועוד כלים שימושיים להתמודדות עם הקשיים היומיומיים, וגם הציפייה הזו נענתה במלואה.